חישוב שיעור פיצויי הפיטורים

שיעורם של פיצויי פיטורים המגיעים לעובד מעוגנים בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, שם נחלק הסעיף למספר סוגי עובדים.

בעובד במשכורת- עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר.

עובד במשכורת יהיה זכאי לשכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעסיק, או באותו מקום עבודה עבור פיצויי הפיטורים, חישוב השכר יעשה על בסיס שכר אחרון של העובד כפול מספר שנות עבודתו.

עובד בשכר– עובד שאינו עובד במשכורת.

עובד בשכר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים על פי חישוב של ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשים האחרונים כפול שכר עבודה אחרון לשעה.

חלק של שנה שלאחר שנת עבודה, מזכה את העובד בפיצויים יחסיים לגבי אותה תקופה

עובד עונתי – יהיה זכאי לפיצויי פיטורים יחסיים כשעבד חלק של השנה אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה.

בהמשך לקביעה בחוק קיימים פסקי דין מנחים בעניין חישוב פיצויי פיטורים לעובדים שאינם נכנסים תחת הוראת החוק המדויקת וביה"ד פירש את החוק לאור תכליתו-  

• עובד בעמלות– עובד המקבל גם עמלות (למשל עמלות מכירה) – בנוסף לשכר הבסיס תחושב העמלה הממוצעת בשנים עשר החודשים האחרונים ותתווסף לשכר הבסיס.
• עובד ששכרו הופחת במהלך תקופת ההעסקה – יקבל באופן יחסי לפי השכר לפני ההפחתה ולאחר ההפחתה (למשל אם עבד חצי שנה וקיבל עשרת אלפים ₪ ולאחר מכן עבד חצי שנה וקיבל חמשת אלפים ₪, הפיצוי יחושב לפי שבעת אלפים חמש מאות ₪).

עובד שעבר ממשרה חלקית למלאה – יחושב השכר בנפרד לשתי התקופות ויינתן באופן יחסי (באופן דומה למי שעבר ממשרה מלאה לחלקית).

*מאמר זה נכתב בשנת 2013 כל האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית או הימנעות מנקיטת פעולה כזו או אחרת.